מיחזור תוצרי הפסולת במטרה לחסוך בחומרי גלם ולשמור על הסביבה הנו עיקרון גלובאלי שהתפשט זה מכבר בעולם, בעיקר בקרב המדינות המפותחות.
גם במדינת ישראל פועלים מספר תאגידים העוסקים במיחזור ומתמחים בתחומים שונים, ביניהם:
מיחזור בקבוקי פלסטיק, מתכות, קרטונים, אריזות ואף פסולת בלתי ממוינת.
במאמר הבא נציג את תאגידי המיחזור הבולטים במדינה, איך הוקמו, לאיזו מטרה וכיצד הם פועלים כיום.
תאגידי המיחזור המובילים בישראל
תאגידי המיחזור הבולטים והמובילים במדינת ישראל, נבדלים זה מזה בתחום התמחותם.
לפניכם פירוט ממצה של התאגידים הגדולים במדינה, וענפי המיחזור בהם כל אחד מהם מתמחה:
- תאגיד אל"ה:
תאגיד המיחזור אל"ה מתמחה בתחום מיחזור מכלי הפיקדון, החל מהיווסדו בשנת 2001.
מדובר בתאגיד ללא מטרת רווח, המספק שירותי איסוף ומיחזור ליצרנים וליבואנים, במסגרת חובותיהם המעוגנות בחוק הפיקדון.
בין היתר, עוסק התאגיד באיסוף בקבוקי משקאות באמצעות הצבת מתקנים ייעודיים בשיתוף עם קבלני משנה מטעם הרשויות המקומיות.
ועיבודם של למעלה מ- 2.5 מיליון מכלים במרכזי החברה, בטרם העברתם למפעלי המיחזור.
- תאגיד ת.מ.י.ר:
תאגיד מחזור זה, משרת את היצרנים והיבואנים בישראל, ומסייע להם למלא את חובותיהם המפורטות בחוק להסדרת הטיפול באריזות, משנת 2011.
מדובר בחברה ללא כוונות רווח, אשר הוכרה כגוף מוכר באופן רשמי מטעם המשרד להגנת הסביבה, החל משנת 2011.
תאגיד ת.מ.י.ר חבר בEXPRA, ארגון הגג האירופאי לתאגידי מחזור האריזות, אשר בבעלות התעשייה ופועלים ללא מטרות רווח.
- תאגיד אסופתא:
תאגיד אסופתא נוסד בשנת 2002, במקביל לחקיקתו של חוק הפיקדון, והוא מתמחה באיסוף, מיון ומחזור בקבוקי משקה.
במסגרת פעולתו אוסף התאגיד מדי שנה כ- 100 מיליון מכלים ובקבוקים ברחבי המדינה.
התאגיד פרס כ- 60 תחנות איסוף ברחבי הארץ ומשנע את הבקבוקים הנאספים בהן באמצעות צי של כ- 30 משאיות איסוף לאתר המחזור של החברה, הממוקם בצפון הארץ.
משנת 2010 מייצג תאגיד אסופתא כמאה יבואנים ויצרנים, ונושא באחריות על דיווח על מכירות, איסוף ומחזור לגורמים המוסמכים במשרד לאיכות הסביבה, הצבת יעדים, עמידה במכסות ואף תשלום קנסות עבור לקוחותיו.
- תאגיד מ.א.י:
מתמחה באיסוף ומיחזור ציוד אלקטרוני.
אחד האתגרים העומדים לפתחו של התאגיד הוא מציאת דרכים למזער את העלות הסביבתית הטמונה בעצם איסוף הפסולת האלקטרונית, וייעול תהליכי מיחזורו והשבתו כחומר גלם לתעשייה.
כחלק ממציאת פתרונות לכך, תומך התאגיד בפיתוח טכנולוגיות של תהליכי מיחזור ומיון טכנולוגיים מתקדמים.
תאגיד מ.א.י הוכר בשנת 2014 כגוף מוכר ליישומו של חוק הטיפול הסביבתי בציוד אלקטרוני וחשמלי ובסוללות.
רווחיות ואינטרסים שונים בתחום המיחזור בישראל
ענף המיחזור בישראל, הנו תחום רווחי ביותר, הכולל מספר שלוחות, בהתאם לחומרי הגלם הממוחזרים.
חוקי הגנת הסביבה השונים, המתייחסים באופן נרחב למיחזור ולחובות החלות על חברות שונות, לצד המודעות הגוברת לחשיבות הנושא בקרב הציבור, מביאים לשגשוג מרשים בתחום.
האינטרסים של מקימי ובעלי תאגידי המיחזור ושאר הכוחות הפועלים בשוק בתחום זה הנם, בחלק מהמקרים, מורכבים יותר ממה שניתן לשער.
כך למשל, תאגיד המיחזור אל"ה מתמקד באיסופם ובמיחזורם של בקבוקי משקה, ונמצא בבעלותן של יצרניות המשקאות העיקריות בארץ.
תאגיד אל"ה מספק את שירותיו בתחום באופן שמוגדר כנטול כוונת רווח.
למרות זאת, מובן שמנקודת המבט של חברות המשקאות, חיסכון של מרבית דמי הפיקדונות אותם היו אמורים לשלם על הבקבוקים, הנו משתלם ביותר.
עם זאת, ברור גם שמידת הנוחות משחקת תפקיד מרכזי עבור התושבים הממחזרים, היות ומתקני המיחזור נגישים יותר ביחס למוקדי איסוף תמורת תשלום.
אינטרסים הסותרים את טובת הציבור ואחרים שמתיישבים עמה
בשנת 2008 הגישה אגודת אדם טבע ודין בקשה לבית הדין להגבלים עסקיים לביטול קיומו של תאגיד המיחזור אל"ה.
באגודה טענו כי התאגיד פעל להגבלת פיתוח תחום מיחזור הבקבוקים במדינה באופן כלכלי, ואילו בתאגיד דחו את הטענות, וגרסו כי היעדים בהם עמדו הנם הגיוניים לחלוטין.
דוגמא נוספת הנה תאגיד תמיר.
תאגיד תמיר נוצר מכוח חוק האריזות, שמחייב יצרנים ויבואנים כאחד לקחת אחריות על מיחזורן של אריזות המוצרים המוצעים ללקוחותיהם הצרכנים.
התאגיד נוסד על ידי התאחדות התעשיינים בישראל, על מנת ליצור שיתוף פעולה מתבקש, המאפשר לייעל את הטיפול בחובת מחיזור האריזות ולהוזילה.
מכאן, שמדובר בתאגיד ללא מטרות רווח, מלבד זה הטמון בייעולו של הטיפול בחובת מחזור האריזות אשר חלה על היצרנים והיבואנים במדינה.
מעורבותו של עולם הפשע בענפי מיחזור שונים
לצד זאת, יש לציין כי בשנים האחרונות חלה ההשתלטות של גורמים מעולם הפשע, בעיקר על תחום איסוף הפחיות, עד כדי חלוקה לאזורי חסות לפי משפחות הפשע השונות.
בהדרגה, החלו ארגוני הפשע להשתלט גם על תחומי מחיזור נוספים, לרבות ענף סילוק פסולת, הטמנתה ומיחזורה.
עוד טמנו ארגוני הפשע ידם בתחום מיחזור המתכת, לאור עליית המחירים המשמעותית והיווצרותו של מחסור עולמי במתכות.
בהקשר זה, ראוי לציין שהמתכת הממוחזרת נטולת כל סימנים המעידים על מקורה, ובנוסף תעשיית מיחזור המתכת מגלגלת סכומי עתק ברחבי בעולם, ואף נתמכת וממומנת על ידי ארגונים וממשלות שונים.
נסיבות אלו מהוות כעין פרצה הקוראת לגנב, בכל הנוגע לעולם הפשע, והופכות את ההשתלטות על תחומי מיחזור שונים לאטרקטיבית בעבורם.
פערים ועמדות שונות ביחס לדיווח על שיעורי המיחזור
ישנם חילוקי דעות ועמדות שונות ביחס למידת הדיוק בדיווח של גופים שונים מענפי המיחזור על עמידתם ביעדים ובמכסות שהציבו לעצמם.
כך למשל, גורמים שונים טוענים כי דיווחים של תאגיד אל"ה על עלייה בשיעורי המיחזור שלהם אינם מדויקים.
לעומת זאת, יש הסבורים כי הגורמים העיקריים לשיפור שיעור העמידה במכסותיו של תאגיד אל"ה הם תמריצים כספיים שמשולמים על ידו לרשתות השונות תמורת איסוף מכלי משקה לצד פעילות אכיפה נחושה מטעם המשרד להגנת הסביבה.
דוגמא נוספת שראוי לציין היא הפער בין דיווחו של המשרד להגנת הסביבה על שיעורי מיחזור של 20% בישראל, לעומת עמדתו של ארגון גרינפיס, לפיה רק כ- 15% מכלל הפסולת הביתית במדינה ממוחזרת.
פעילי הארגון גורסים כי שיעור המחזור הגבוה יותר נובע מכלילתם של מרכיבי פסולת התעשייה, השמן המשומש והגרוטאות בחישוב הכללי.
תמיכה ממשלתית בתאגידי המיחזור
לצד העמדות השונות ביחס למידת הדיוק בדיווח על העמידה במכסות ולבעייתיות במאבקי הכוח אשר נוצרו במדינה בנוגע לתחום רווחי זה, ברור כי קידום ענף המיחזור מהווה אינטרס עליון לרווחת הציבור.
לפיכך, משרד הכלכלה והמשרד לאיכות הסביבה מסייעים ליזמים המקימים מפעלי מיחזור במדינה באמצעות הקצאת קרקע לתעשייה ומתן מענק על פי חוק עידוד השקעות הון.
כספי סיוע אלו מוענקים למפעלי תעשייה ולא לחברות המייצרות אנרגיה מפסולת.
כתריסר מפעלים העונים להגדרות אלו הוקמו בישראל בסיוע משאבים ממשלתיים אלו, שמצטרפים ללחץ הרגולציה ולעליית מחירם של חומרי הגלם בעולם, כגורמים המעלים את כדאיותן הכלכלית של יוזמות בתחום המיחזור.