מגזין

מיחזור הפסולת בישראל, הולך ומתרחב באופן מרשים, ומעורר תקוות בנוגע ליכולתנו כחברה לצמצם את טביעת הרגל האנושית והנזקים הסביבתיים שאנו מותירים אחרינו.

בישראל המצב עדיין לא מזהיר מבחינת הפרדת פסולת לטובת מחזור.
עם זאת, יש לציין לחיוב את המודעות ההולכת וגוברת המתבטאת בכל שכיום כל ילד יודע שמחזור הוא תהליך חיוני וחשוב מאד בשמירה על הסביבה.

בחג הפסח, בשנים האחרונות, מצאו את עצמם פקחי רשות הטבע ויערני קק"ל בתפקיד השרתים הלאומיים, המפנים הררי זבל שעם שלם מותיר אחריו, וכל זאת בעבור משכורת בינונית.

לא נעים במיוחד לדבר על אשפה. היא לא נראית ולא  מריחה טוב, ולמעשה מהווה מטרד שרובנו מעדיפים להתעלם ממנו.

בעולם המודרני בו כולנו חיים, ברור שהמים מהווים את אחד המשאבים יקרי הערך והמתכלים ואף מוגבלים, שחיוניים לקיומנו.

הקיץ מגיע וכל המזיקים למיניהם מתעוררים ויוצאים לחפש להם אוכל ומקום נעים לשהות בו – באופן מאוד מטריד, הם בדרך כלל מוצאים את דרכם לסביבת הבית שלנו.

מיחזור תוצרי הפסולת במטרה לחסוך בחומרי גלם ולשמור על הסביבה הנו עיקרון גלובאלי שהתפשט זה מכבר בעולם, בעיקר בקרב המדינות המפותחות.

אז איך מבצעים את השינוי ומאמצים הרגלים חדשים, כאלו שתומכים יותר בסביבה?
אז חשוב לומר – לא מדובר בשינוי גדול או מפחיד, מספיק שכל אחד מאתנו יידע לשפר דרכיו בתחום מצומצם וכולנו נצא מורווחים.

לעיתים קיים בלבול בקרב הציבור לגבי האספקטים השונים של המחזור. אנו בקבוצת אלון ניסינו לעשות קצת סדר עבורכם ולחשוף עבורכם מידע חיוני.

בשנים האחרונות, בעיקר מאז תחילת שנות האלפיים, הולכת וגוברת ההכרה בקרב הציבור הרחב כי שמירה על איכות הסביבה הינו נושא חשוב מאוד.

עד לפני כעשור מיחזור מתכות היה נשמע כמו דימיון חסר כל קשר למציאות. אולם כיום בזכות הרווח הכלכלי הטמון בו ותרומתו המשמעותית לאיכות הסביבה בה אנו חיים, הוא הופך ליותר ויותר פופולרי.

סקר שנערך בהזמנת החברה למיחזור נייר "אמניר" מצא כי 64 אחוזים מהישראלים נוהגים להפריד לפחות סוג אחד של פסולת למיחזור.

חוק שמירת הניקיון נחקק בשנת 1984, קובע  כי אסור לאדם ללכלך או להשליך פסולת ברשות הרבים, כמו גם להעבירה מהמרחב הציבורי למרחב פרטי.

הקיץ מגיע וכל המזיקים למיניהם מתעוררים ויוצאים לחפש להם אוכל ומקום נעים לשהות בו – באופן מאוד מטריד, הם בדרך כלל מוצאים את דרכם לסביבת הבית שלנו.

בעולם המודרני בו כולנו חיים, ברור שהמים מהווים את אחד המשאבים יקרי הערך והמתכלים ואף מוגבלים, שחיוניים לקיומנו.

מיחזור הפסולת בישראל, הולך ומתרחב באופן מרשים, ומעורר תקוות בנוגע ליכולתנו כחברה לצמצם את טביעת הרגל האנושית והנזקים הסביבתיים שאנו מותירים אחרינו.

מיחזור תוצרי הפסולת במטרה לחסוך בחומרי גלם ולשמור על הסביבה הנו עיקרון גלובאלי שהתפשט זה מכבר בעולם, בעיקר בקרב המדינות המפותחות.

אז איך מבצעים את השינוי ומאמצים הרגלים חדשים, כאלו שתומכים יותר בסביבה?
אז חשוב לומר – לא מדובר בשינוי גדול או מפחיד, מספיק שכל אחד מאתנו יידע לשפר דרכיו בתחום מצומצם וכולנו נצא מורווחים.

בישראל המצב עדיין לא מזהיר מבחינת הפרדת פסולת לטובת מחזור.
עם זאת, יש לציין לחיוב את המודעות ההולכת וגוברת המתבטאת בכל שכיום כל ילד יודע שמחזור הוא תהליך חיוני וחשוב מאד בשמירה על הסביבה.

לעיתים קיים בלבול בקרב הציבור לגבי האספקטים השונים של המחזור. אנו בקבוצת אלון ניסינו לעשות קצת סדר עבורכם ולחשוף עבורכם מידע חיוני.

בשנים האחרונות, בעיקר מאז תחילת שנות האלפיים, הולכת וגוברת ההכרה בקרב הציבור הרחב כי שמירה על איכות הסביבה הינו נושא חשוב מאוד.

עד לפני כעשור מיחזור מתכות היה נשמע כמו דימיון חסר כל קשר למציאות. אולם כיום בזכות הרווח הכלכלי הטמון בו ותרומתו המשמעותית לאיכות הסביבה בה אנו חיים, הוא הופך ליותר ויותר פופולרי.

סקר שנערך בהזמנת החברה למיחזור נייר "אמניר" מצא כי 64 אחוזים מהישראלים נוהגים להפריד לפחות סוג אחד של פסולת למיחזור.

חוק שמירת הניקיון נחקק בשנת 1984, קובע  כי אסור לאדם ללכלך או להשליך פסולת ברשות הרבים, כמו גם להעבירה מהמרחב הציבורי למרחב פרטי.

בחג הפסח, בשנים האחרונות, מצאו את עצמם פקחי רשות הטבע ויערני קק"ל בתפקיד השרתים הלאומיים, המפנים הררי זבל שעם שלם מותיר אחריו, וכל זאת בעבור משכורת בינונית.

לא נעים במיוחד לדבר על אשפה. היא לא נראית ולא  מריחה טוב, ולמעשה מהווה מטרד שרובנו מעדיפים להתעלם ממנו.